
הכפר העתיק דודושי
דודושי נוסד כבר במאה ה-15, ואת סוגו הצפוף הנוכחי קיבל במאה ה-19, כאשר התיישבו תושבי הכפרים הסמוכים שנדחקו על ידי עליית מפלס האגם. אנדריה יוביצ'ביץ' בספר ״רייקה נהייה בצרנה גורי״ (1911) מתאר את הכפר כ״מסוג צפוף לחלוטין״, עם בתים צמודים זה לזה, שהם ״כמעט יפים יותר מבכל מקום ברייקה נהייה״. לכפר ארבעה חלקים – פריסויה, בוקולה, דייאנובה גלביצה וצוקאל – ורחוב ראשי אחד מסטודנץ עד הכנסייה.










