מעדני הים של מונטנגרודגים, מולים וברודט

הדייגים המונטנגרים דגים ברצועת החוף, בסירות קטנות ובינוניות, בלי לצאת לעומק רב. ברשת נתפס לרוב ברבון, דג אדום קטן, ובמזל גם זובטאץ, ארבון או אורדה. מאמצע הקיץ מגיע דג נודד, מגופים קטנים במנות ועד גדולים. לכן התפריט בקונובה תלוי במה שנלכד באותו בוקר, וכדאי לשאול.

ארבע הן דרכי ההכנה הבסיסיות. על הגריל הדג נצלה על האש, נמשח ברוזמרין ומוגש עם רוטב שום, פטרוזיליה ושמן זית. מבושל (lešo) מתבשל במים עם שמן, חומץ יין, בצל ועלה דפנה ומוגש עם תפוחי אדמה או מנגולד. ברודט הוא תבשיל סמיך מכמה סוגי דגים, כמו סקרפינה, מורנה ודיונון, לצד פולנטה. דגים קטנים מטוגנים: ברבונים מצופים בקמח תירס, ובשמן האדום שלהם נהגו פעם להכין גם קלמארי.

לבוקה יש מטבח משלה. המפורסם ביותר הוא הברודט של בוקה, שבניגוד לכלל, עשוי מסוג אחד של דג כחול קטן, סרדון או גביצה, ומתבשל על אש נמוכה לפחות שעתיים. המפרץ מפורסם גם במולים, הגדלים לאורך החוף או מגודלים בים, ובצדפות. על השולחן מוגשים גם לברק על הגריל, סקרפינה מבושלת, סרדינים כבושים, ריזוטו שחור מדיונון ובקלה.

את המולים מכינים לרוב בבוזארה: לבנה, עם יין לבן, שום, פטרוזיליה ומעט פירורי לחם, או אדומה, עם עגבניות. לחם הוא חובה, בשביל הרוטב.

מתחת לחומות קוטור, מימין לשער העיר הראשי, נמצא השוק העירוני. מי שמגיע מוקדם יפגוש את שלל הדייגים שזה עתה הגיע, והקונובות של קוטור קונות את אותו דג מאותם דייגים. על חוף הים, המתאבנים כוללים גבינה בשמן, פרשוט, זיתים וגיריצה או סרדינים מלוחים עם יין. ליין לבן בקשו זנים מקומיים, קרסטאץ׳ או ז׳יז׳אק מבוקה, ובני החוף שותים בשמחה בוואנדה, חצי יין וחצי מים.