היין הוא חלק מהמסורת המונטנגרית מזה מאות שנים, והווראנאץ, זן שחור מקומי, הוא המותג הלאומי שלה. מרבית הכרמים נמצאים סביב אגם שקודרה ופודגוריצה, מחלקות משפחתיות בצרמניצה ועד שדה צ'מובסקו, הכרם הגדול ביותר במקשה אחת באירופה. הדרך הטובה ביותר להכירו היא במקור: במרתף שיפצ'אניק, בבתי האבן של צרמניצה או על מרפסת מעל מפרץ בוקה קוטורסקה.
וראנאץ, קרסטאץ' וקרטושייה, מרתף שיפצ'אניק 30 מטרים מתחת לאדמה ומרתפים משפחתיים בצרמניצה ובבוקה: כיצד להכיר את היין המונטנגרי במקורו.

ארץ הווראנאץ
במונטנגרו מייצרים יין כבר מאות שנים, בכפרים, אך גם בכנסיות ובמנזרים שעדיין מחזיקים כרמים משלהם. הזן המרכזי הוא וראנאץ, ענב שחור שמקורו בצרמניצה שמעל אגם שקודרה, וכיום הוא תופס כמחצית מכלל הכרמים במדינה. לצדו גדלים זנים מקומיים נוספים: קרטושייה, זן שחור עתיק הזהה גנטית לזינפנדל ולפרימיטיבו, הלבן קרסטאץ', ששמו נגזר מאשכול בצורת צלב, וז'יז'אק, זן לבן מבוקה שממנו ייצרו בעבר יין מבעבע.
היקבים מייצרים גם יינות טובים מזנים בינלאומיים, דוגמת קברנה סוביניון, מרלו, שרדונה, מרסלן ומלבזיה, אך אורח ממונטנגרו יישא עמו לרוב בקבוק של וראנץ.

אזורי היין
אזורי גידול הגפנים המוכרים ביותר הם צרמניצה, ערש הווראנאץ, נפת קטונסקה ונפת רייקה, קומאני, ביילופאבליצ'י והכפרים סביב אגם שקודרה. כל אחד מהם מניב ורנאץ שונה: זה מאזור פודגוריצה, הצרמניצאי, האולציני עם ניחוח ימי, הדוליאני המתוק או זה שמאבן פיפרי. על חוף הים, מעל מנזר סבינה בהרצג נובי, מבשילים כרמים על המדרונות שמעל מפרץ בוקה קוטורסקה.
הידעתם?
במרתף שיפצ'אניק, לשעבר האנגר תת-קרקעי של שדה תעופה צבאי יותר מ-30 מטרים מתחת לאדמה, שמור יין הארכיון העתיק ביותר של פלנטאז'ה: לסנדרו מבציר 1979.

מרתף במנהרת שדה התעופה
כמה קילומטרים מפודגוריצה נמצא שדה צ'מובסקו, כרם של חברת 13. jul Plantaže בשטח 2,310 הקטאר, הכרם הגדול ביותר במקשה אחת באירופה. מדי שנה הוא מניב כ-22 מיליון קילוגרמים של ענבים, ובשלושת מרתפי החברה (ליישוקופוליה, צ'מובסקו פוליה ושיפצ'אניק) יכולים להתיישן עד 33 מיליון ליטרים של יין.
הידוע מכולם הוא שיפצ'אניק, האנגר תת-קרקעי לשעבר של שדה תעופה צבאי, יותר מ-30 מטרים מתחת לאדמה, במנהרה באורך 356 מטרים. שם שומרים גם את יין הארכיון העתיק ביותר של פלנטאז'ה, לסנדרו מבציר 1979. הביקור עם טעימה מתואם מראש.

בדרכי היין
היקבים המשפחתיים הם החלק היפה ביותר בסיפור: משאנוביץ', קופיטוביץ', רקצ'ביץ', קרגוביץ', מולה, בוגוייביץ', מילוביץ', שייקלוצ'ה, בוק, רופיצה, אימאנייה ראדביץ' ורבים נוספים. רבים מהם שוכנים בבתי אבן ישנים לצד שבילי הליכה ואופניים מסומנים, והם מוזגים יין לצד פריגניצה עם דבש או גבינה, אוכלייה מטוגנת, קרפ כבוש, פרשוט נייגושי וגבינות מקומיות. את מפת התיירות של מסלולי היין ניתן לקבל בלשכות התיירות המקומיות.
תוכנית טובה היא לשלב דרום וצפון: יינות מהדרום לצד בשר עגל ובשר כבש מהצפון. וירפאזאר הוא בסיס נוח לצרמניצה, ואת היום אפשר לסיים בשיט בסירה באגם שקודרה.











